//באורים//
דרצון הש"ך ושעור דבריו כך הוא דהרב לא מצריך רק קליפה סביב החתיכה
והרש"ל מצריך במה שבתוך הציר ס' ולמעלה מהציר כדי קליפה והיינו בכל שטח החתיכה שלמעלה מהציר.וכשיש ס' אין צריך הקליפה שמצריך הרש"ל על כל שטח החתיכה דהא נתבטל האיסור קודם שיגיע לשם משא"כ הקליפה שמצריך הרב לעולם צריך אפי' בשיש ס' והקליפה שמצריך רש"ל אינה מצטרפת לס' דחומרא בעלמא הוא הקליפה דהא דם אינו מפעפע למעלה מדינא ובאמת דאף לרש"ל בעי בתוך הציר ס' וגם קליפה כמו בכל מליח.
לד <b>לכלוך</b> עט"ז ס"ק נ' הכלי חולבת ב"י דאסור וקשה דהא כתב בס"ק מ"א דאין מליחה לכלים להפליט ונ"ל כמו שמחלק הט"ז לקמן סימן ע' ס"ק ז' ובסימן ק"ה ס"ק כ"ח בשם הב"י דדוקא להפליט דם אין מליחה לכלים משום הטעם שכתבו התוספות הביאם הש"ך סימן ק"ה ס"ק מ"ב דהוי כטהור מליח וטמא תפל דנגד דם ודאי דמותר כמו שכתב הש"ך בסימן ע' ס"ק ז' אבל נגד שאר איסורים דפסק בהג"ה סעיף י' דטהור מליח וטמא תפל אסור אף בכלי כן אף דהט"ז בסימן ק"ה ס"ק כ"ח מסיק בשם הרש"ל שאין לחלק דהרש"ל לשיטתו שהביא הש"ך בסימן ע' ס"ק כ' שמתיר בטמא תפל אבל הט"ז דמסיק כמה פעמים להחמיר במקום שאין הפסד בטמא תפל אף בכאן אוסר כנ"ל בכוונת הט"ז. אכן בש"ד כ' עוד טעם דאין מליחה לכלים משום דאין המלח יכול ליכנס בין חלקי העץ להפליט מה שבתוכו. ולפ"ז אפשר אפילו בשאר איסורים מותר אפילו למאן דאוסר בטמא תפל וכן עיקר:
סימן ע
א <b>אינה בולעת</b>  עיין ט"ז ס"ק א' עד שיחזור ויפלוט וכו' ולפי טעם זה צריך להשהות התחתונה כשיעור מליחה של העליונה כמ"ש התוספות בחולין קי"ב אמנם איידי דטריד לפלוט דם לא בלע דם לד"ה אמרינן וגם בבשר אין מדקדקין להשהות כנ"ל דסומכין אטעם שכתב הרב דאף כשטריד לפלוט ציר לא בלע.
ב <b>ולא חיישינן</b> עט"ז ס"ק ב' ועיין פרושו בסימן ס"ט בביאורים ס"ק א' אך מש"כ דאחר מעל"ע מותר לדעת הרא"ש תמיה לי דנהי דאין דרך מלח להבליע מכ"מ הא הבשר הוא רותח מחמת המלח השני ובולע מחמת רתיחת הבשר ולא שייך ביה איידי דטריד או איידי דיפלוט דהא אין לו ציר ואפשר שכיון לזה במה שסיים ונראה דאחר פליטת ציר וכו' ונראה דאם הניח החתיכה שמלחה ב' פעמים לכלי שא"מ אפילו קודם מעל"ע אסור דלא שייך לומר איידי דטריד דכיון שסתום מלפלוט מבליע להדם כיון שאין לו פעולת פליטה כמו שכתבתי בביאורים בסימן ס"ט.
ג <b>כדי קליפה</b> אין להקשות דהא ע"י מלח מבליע בכולו כמ"ש בביאורים בסימן ס"ט ס"ק א' דשאני הכא דהמלח שעל הבשר כיון שעושה פעולת פליטה אין עושה פעולת בליעה כמ"ש שם והמלח שעל הדגים אחר שעשו פעולת פליטה להדם שלהם פסק כחו כמ"ש הט"ז בסימן ס"ט ואינו בולע רק מטעם רתיחת החתיכה ומטעם רתיחה אינו בולע רק כדי קליפה להמחבר כמ"ש.
ד <b>שאע"פ </b>
//חידושים//
בענין דא"א לקלפו כגון שנפל הרבה או שהוא כ"ח.
עג <b>כרותח</b> וכשהכלי אינו מלוכלך אפילו הוא ב"י מותר ש"ך . וכשהוא מלוכלך אסור כולו אם אין ס' נגד הלכלוך.
עד <b>לכלים</b> פי' דהדם מישרק שריק מכלי אבל כשמונח בתוך הכלי יש מליחה לכלים להבליע ש"ך.
עה <b>הדחה</b> משמע דלכתחלה מותר. וקשה דהא בסי' צ"א אוסר להניח היתר צונן בכלי של איסור צונן מחשש דלמא ישכח להדיח וי"ל דסכין שאני דאיסור ניכר ולא חיישינן שישכח ש"ך.
עו <b>שיזוב</b> ומפני שאין הנשים בקיאות נוהגים לצלותו עד שיתייבש מבחוץ ואח"כ מבשלין וכן ראוי לנהוג ש"ך.
סימן ע
א <b>הדם</b> ואם המליחה הב' היה אחר מעל"ע אסור ט"ז וכן אם הונח בכלי שא"מ אפילו קודם מעל"ע ועיין ביאורים ס"ק ב'.
ב <b>יחד</b> אפי' הדגים למעלה ואף דדם אין מפעפע למעלה מ"מ קליפה בעי. והעופות מותרין.
ג <b>קשקשיהם</b> דהקשקשים במקום קליפה. ואפילו לדידן נפ"מ בשאר איסורים באיסור כחוש שאין בו שמנונית דבעי קליפה או בשמן דבעי ס' וקליפה הקשקשים הן במקום קליפה ש"ך ואפי' לטעם שכתב הרב דקמיטי ולא בלעי מ"מ הקשקשים אסורין לבשל דאין להם מה לפלוט ואין חשש סכנה בדגים שנמלחו עם בשר דאין סכנה במליחה.
ד <b>על העופות</b> דוקא כשידע בבירור שלא נשרקו הדגים אבל בסתם אסור דדרך המליח להתהפך ש"ך  והוא הדין כשמונח זע"ז והדג גבוה מעל הבשר מותר מה שלמעלה מה"ט רק קליפה בעי.
ה <b>מותרים</b> מיהו קליפה בעי ש"ך.
ו <b>שיעור</b> ול"ד למעשה דרש"י סימן ס"ט סעיף כ' דשם מונח הבשר בציר בעין אבל הכא משום לחלוחית בעלמא לא מיתסר ומ"ש הרב בנמלחו הדגים בכלי שמלחו בו בשר דמותרים היינו בדיעבד אבל לכתחלה אסור כשמולחן לקדירה דאין דרכן להדיחן תחילה קודם הבישול והם בעי הדחה אבל כשמולחן לקיום דרכן בהדחה מותר לכתחלה ש"ך.
ז <b>והודח</b> הוא הדין אפילו לא הודח ש"ך.
ח <b>יפלוט</b> והט"ז אוסר דשמא הדגים יפלטו דמן קודם פליטת הדם שבלעו מהעופות.
ט <b>סימן צ"א</b> שם נתבאר דאפילו לא נמלח רק לצלי חשיב רותח.
י <b>שחוטה</b> ובספיקא אסור דציר טריפה דאורייתא. וציר דגים טמאים מדרבנן מש"ה מותר בספק מליחה כשאינם שמינים. וכן ספק בדם היוצא ע"יכבוש או מליחה או בישול ג"כ מדרבנן ומותר בספק ועיין ביאורים סק"ד.
יא <b>נוגעים</b> ואם הטריפה מלוח והכשירה תפילה אפי' אם הפליטה נוגע בכשירה טריפה לכ"ע ש"ך.
יב <b>בולע</b> ארישא קאי שנמלחו שניהם דטריד לפלוט ולא בלע דם אבל ציר בולע:
יג <b>בסמוך</b> ואפילו הדחה א"צ ש"ך.
יד <b>כחושה</b> דהכשירה מפטם להטריפה.
טו <b>כיצד</b> דשם נתבאר דאין חילוק בין שמן לכחוש ובין מליח עליון או תחתון לעולם בעינן ס'.
טז <b>ובדיעבד</b> אפי' למאן דאוסר במעשה דרש"י בסימן ס"ט ש"ה דאינו רק לחלוחית
